#בלשנות — Public Fediverse posts
Live and recent posts from across the Fediverse tagged #בלשנות, aggregated by home.social.
-
— איך קוראות למאמר הכי חשוב וממצא ומקיף ומשמעותי על תווית היידוע, שסוגר את כל השאלות הלא פתורות?
— The Definite Article.#סליחה #אלף_אלפי_סליחות #בלשנות #תוויות #תווית_היידוע #קו_מוח_מקלדת_ישיר
-
כן רלוונטי לשפות אבל באופן אחר (דרגות אחרות וסוגים אחרים של התכנסות, מסיבות אחרות). תכונות לשוניות כן מתקבצות במידה מסויימת לטיפוסים מבניים; התחום הזה בבלשנות נקראה „טיפולוגיה” (linguistic typology).
-
„מילון אוניברסיטת וויילס” (Geiriadur Prifysgol Cymru) הוא המילון הגדול של השפה הוולשית; תחשבו על ה־Oxford English Dictionary רק לוולשית. הוא עם כיסוי רחב, וכולל מידע מתוארך על היקרויות ואטימולוגיה. יופי של דבר, באמת, רק מה חבל: הגישה אליו היא דרך ממשק מצ׳וקמק אונליין (https://geiriadur.ac.uk/gpc/gpc.html), דרך המהדורה המודפסת (😱) ודרך אפליקציה מצ׳וקמקת. זה אומר שאי אפשר אפילו להריץ חיפושים על גוף הערכים, אלא רק על ה־headwords. זה לא עסק. »
-
בינתיים אחת המילים החביבות עלי במסגרת #מאיה_מתיוונת היא, באופן טבעי, φυσικά (פיסיק֫ה) „באופן טבעי, כמובן”. כשזה בעברית או מגיע מלטינית (כמו naturally מול nature באנגלית) אנחנו רגילות לזה והגזירה של צורה אדוורביאלית כזאת מהמילה ל„טבע(י)” מרגישה לנו… טבעית, אבל פתאום כשרואות את זה ביוונית — מ־φύση „טבע” — המבנה נחשף גם לעין הבלתי מזויינת.
https://en.wiktionary.org/wiki/%CF%86%CF%85%CF%83%CE%B9%CE%BA%CE%AC#Greek
https://en.wiktionary.org/wiki/%CF%86%CF%8D%CF%83%CE%B7#Greek -
CW: הארי פוטר (לא קשור לרולינג ורשעותה)
יש שפות שבהן יש רק תווית אחת כאן (כמו *the* Philosopher's Stone באנגלית בתחילת הצירוף, או Maen *yr* Athronydd בוולשית או „אבן *ה*חכמים” בעברית לפני הרכיב האחרון), יש כאלה שבהן יש שתי תוויות (לא אחת אחרי השניה, כמו ב־*l*'école *des* sorciers¹ בצרפתית, או כן כמו במקרה היווני העתיק כאן), ויש כמובן שפות שמתנהגות אחרת לגמרי. בתרגום ליוונית חדשה, אגב, זה η Φιλοσοφική Λίθος, מילולית „האבן הפילוסופית”.
¹ זה „בית־הספר של הקוסמים”, אבל המבנה אותו מבנה.
-
שאלה: מה הייתה הנקבה של אלוה? אין לנו מילים זכריות עם ה' שורשית סופית מפיקה בעברית מודרנית.
(וגם מה המשקל שלה?)
-
Tags for this thread: #Anki #Finnish #Wiktionary #conjugation #verbConjugation #linguistics #AnkiDeck #אנקי #פינית #ויקימילון #הטיה #הטיית_פעלים #בלשנות #חפיסות_אנקי #חפיסות_לאנקי
-
(לטינית וצרפתית) כאן בעברית יש לנו שתי שפות רמות־מעלה עתיקות: גם הארמית של התלמוד הבבלי כאמור, אבל גם עברית מקראית. זה יוצר מצב אחר, כמובן.
זהו, זאת התמצית של החרטוט שלי להיום. ואידך זיל גמור 🙃
#בלשנות #שפות #ארמית #עברית #אנגלית #לטינית #צרפתית #עברית_מקראית #תלמוד #גמרא #התלמוד_הבבלי #סוציובלשנות #לשון_משכילית #תחדיש #תחדישים #מתמטיקה #לוגיקה
-
שאלה לפיד #בלשנות :
השורש פ.ח.ד קיים בבניין קל (פוחד, פחד), וגם בבניין פיעל (מפחד), אבל -- גרסת העבר של פיעל (פיחד, כמו שיחד) נשמעת לי, אינסטינקטיבית, כמו שגיאה. משהו שאני רוצה לתקן ל„פחד”.
אני דובר ילידי. אני סומך יותר על האינסטינקט מאשר על כללי הטיה, אז אני מאמין שזו באמת שגיאה. אבל זה עושה את זה מעניין -- יש עוד דוגמאות כאלה, שבהן פועל (שורש) קיים בבניין מסוים אבל יש בעיה עם חלק מההטיות? משהו מקביל בשפות אחרות?
-
אז אתמול היה לנו פודקאסט בלשני, והיום נמשיך עם הבלשנות אבל נעבור מדיום, לספרים. גיא דויטשר הוציא שני ספרי מדע פופולרי מעולים על בלשנות:
⏰ http://www.xargol.co.il/index.php?book=1103
האחד נקרא „גלגולי לשון: מסע בעקבות המצאתו הגדולה ביותר של האדם”, והוא עוסק באופן שבו שפות משתנות.⏰ http://www.xargol.co.il/index.php?book=1159
השני נקרא „בראי השפה: כיצד המילים צובעות את עולמנו”, והוא עוסק בקשר שפה ומחשבה, ובפרט בכל מה שקשור לתפיסה של צבעים ומקומם בשפה.#שעון_מעורער #בלשנות #בלשנות_דיאכרונית #שפה_ומחשבה #ספר #ספרים #מדע_פופולרי
-
ליצור מדע פופולרי טוב — בלי לוותר על המדעיות או הנגישות — זה לא קל בכלל. יש כותרים שלא מצאו את נקודת האיזון ומוצגים כמדע פופולרי למרות שהם לא נגישים (ע״ע קללת הידע¹) או, מהכיוון השני, כאלה שלא מכבדים את האינטליגנציה של הקוראות ומציגים דברים באופן מִטּפש. בימים הקרובים ב„שעון מעורער” יהיו כמה שעשויים באופן נהדר: מנגישים, מכבדים, מעניינים ומחכימים. נפתח בפודקאסט הבלשני @lingthusiasm (תודה מקרב לוע ʔ).
-
חיקויים תמיד מהלכים על החבל הדק שבין לעג לבין תפיסה של משהו חמקמק בהיבטים של מושא החיקוי. מהמעט שאני יודעת (לא התעמקתי בתוכן), נראה לי שאלה לא לעגניים אלא תופסים יפה מאפיינים פונטיים, פונולוגיים ופרוזודיים של מגע בין לשונות ודיבור כ־L2:
https://www.youtube.com/@Accentrico
#בלשנות #מגע_בין_לשונות #צרפתית #ערבית #אנגלית_אמריקנית #גרמנית #רוסית #עברית #איטלקית
-
@usabach @niamh @dino @Luckluster
וספציפית לגבי המילה הזאת, ראיתי כמה פעמים א·נשים משתמשות ב־unaliving oneself ביוטיוב כדי שהתוכן לא יתוייג כאובדני על ידי האלגוריתמים הגסים של המערכת שם. זה מעניין מבחינת שינוי לשוני אם זה יתפוס מעבר להקשרים כאלה; קצת דומה למה שקורה עם מילות טאבו.
https://en.wiktionary.org/wiki/unalive#Verb
#בלשנות #דיאכרוניה #טאבו #בלשנות_דיאכרונית #בלשנות_היסטורית #סוציובלשנות
-
הצלחתי לגרום ל־typst לעשות פולימורפיזם מסוג מסויים שהייתי צריכה!! 🎉
טיפונת האקי, אבל עובד ואם יהיה פתרון טוב יותר יהיה אפשר תמיד לרפקטר.הייתי צריכה את זה בשביל להוסיף תמיכה בתת־דוגמאות בלשניות כמו שמפורט באישיו הזה:
https://github.com/neunenak/typst-leipzig-glossing/issues/4כשאסיים לכתוב את זה יהיה אפשר להשתמש ב*אותה הפונקציה* גם בשביל להדפיס דוגמה אחת פשוטה (הקלט הוא הפרטים של הדוגמה והפלט הוא הדוגמה מסודרת) ו*גם* להדפיס דוגמה עם תת־דוגמאות »
#טייפסט #תכנות #פולימורפיזם #בלשנות #דוגמאות_בלשניות #חבילות_הרחבה #סדר
-
שיחקתי עכשיו קצת עם Typst, גם למטרה שאספר עליה כשאסיים (הקלדתי ספר יעץ על וולשית בפורמט YAML וכתבתי סקריפטון Typst שקורא אותו ומפיק פלט נחמד) וגם להרחבה של היכולות של חבילה לדוגמאות בלשניות (ר׳ קישור), והמסקנה שלי היא שזה נחמד מאוד מאוד ואני לגמרי רואה איך זה יורש את LaTeX בעתיד כשהכל יהיה בשל יותר.
-
לא קשור במישרין, אבל אני מוצאת את זה ראוי להוסיף בנקודה זו שבפרוטו הודו־אירופית היה הבדל בין טרומפלדור (*perd-) ויוסוף (*pesd-) 🤭
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Indo-European/perd-
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Indo-European/pesd-אחרי שלחצתי על כפתור הפרסום פתאום הבנתי שהעניין עם ה־r וה־s נמצא בשתי השפות! 🤯 #איקוניות
-
לקנות + בקר = מקנה 🐮🎮 #סליחה
זה לא רק בעברית. את אותו הפרנציפ אפשר לראות גם בלטינית ובשפות גרמאניות:
https://en.wiktionary.org/wiki/pecunia#Latin
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Germanic/fehu#Proto-Germanic#בלשנות #שפות #לטינית #שפות_גרמאניות #שפות_הודו_אירופיות #עברית_מקראית
-
סתם עניין קטן: התפתחות סמנטית מעניינת „לדעת” ← „קסם”/„נס”/„דיבור” ← „מכונה”.
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Indo-European/%C7%B5neh%E2%82%83-
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Germanic/kunj%C4%85#Etymology_2
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Finnic/kon%C3%ABh
https://en.wiktionary.org/wiki/kone#Finnishבנוגע לצעד הראשון, השו׳ „ידעוני” בעברית מקראית:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99 -
הידעת? аав¹ במונגולית זה „אב(א)” ו־ах² זה „אח (מבוגר יותר)”. הראשון צפוי, כי מילים לאמא ואבא דומות בהמון שפות (https://en.wikipedia.org/wiki/False_cognate#%22Mama_and_papa%22_type); השני הוא צירוף מקרים לא צפוי.
¹ בתעתיק: aav; ב־IPA: /ˈaːw̜/; בקירוב עברי: אוו~אב. https://en.wiktionary.org/wiki/%D0%B0%D0%B0%D0%B2#Mongolian
² בתעתיק: ax; ב־IPA: [äχ]; בקירוב עברי: אח/אך. https://en.wiktionary.org/wiki/%D0%B0%D1%85#Mongolian -
ואם כבר ענייני אטימולוגיה, ס׳תכלו על המסלול הנחמד של پیژامه בפרסית מודרנית:
https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%BE%DB%8C%DA%98%D8%A7%D9%85%D9%87#Persian -
@yaarur @tamardudai @nlb @[email protected] @Dubikan @[email protected] @yoavzack
וגם הסיפא של „מלרע” מוכרת לדוברות עברית רבות דרך „הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם”. „אַרְעָא” (בצורה הנפרדת¹: „אַרַע”) זה „ארץ”, שתיהן מ־*ʔarṣ́- פרוטו שמי. אפשר לראות את התגלגלות של *ṣ́ לעי״ן בארמית ולצד״י בעברית במילים נוספות, כמו „עָנָא” ו„צאן” (מ־*ṣ́aʔn-) או „חֲמִיע” ו„חמץ/חמוץ” (מ־*ḥamīṣ́-).
¹ אני לא יודעת מה המונח העברי ל־absolute בדקדוק של ארמית. „נפרד”? „מוחלט”?
-
צעד ראשון בדרך לאינסוף שעות עבודה: הנחת יסודות למהדורה מדוייקת ומנותחת־תחבירית של תרגום התנ״ך לוולשית משנת 1588. ברור שזה לא פרוייקט לאדם אחד, אבל נראה לי שהדרך הנכונה לגרום לא·נשים נוספות להצטרף (ובעתיד להגיש בקשה למימון) היא ליצור בסיס שעובד, כהדגמה למה יכול להיות עם שיתוף פעולה.
-
בעקבות [הטיוט הזה](https://wikis.world/@aharoni/111897418255881848) בשבח יופיה של השפה האירית, יש לי וידוי לגבי תחביב שלי לפעמים: לקחת שפה אקראית שיש הקלטה של (לפחות חלק מ)התנ״ך בה ב־bible.com, להקשיב ביחד עם הטקסט, להנות מהצלילים ולנסות לפענח מה שאני יכולה תוך כדי (הטקסט הרי מוכר, ויש מילים חוזרות, אז אפשר להבין לא מעט אחרי חימום של שרירי הבלשנות). נכון לזמן כתיבת שורות אלה יש 1723 (🤯) תרגומים עם הקלטת שמע. 1723!
https://www.bible.com/audio-bible-app-versions
»
#שפות #בלשנות #תנך #תרגום #שמע #לימוד_שפות #הקלטה #אודיו #מאגר_מידע
-
אני עושה עכשיו עבודה מאוד טכנית: הכנה של מסד נתונים של דוגמאות בשביל השוואה של צורות רפלקסיביות/רציפרוקליות ב#עברית_מקראית (התפעל) וב#וולשית מודרנית מוקדמת (ym-). בלי המקרואים של Vim אין לי מושג מה הייתי עושה. כלומר, יש לי: כמו שעבדתי פעם, בעבודה סיזיפית ידנית עם טבלה בגליון אלקטרוני. חבל לי שכלים בסיסיים של #אוטומציה לא נלמדים במדעי הרוח: יש כל כך הרבה עבודה שיכולה להחסך, ויש מעט דברים מספקים יותר מלראות מאקרו עושה בשניות עבודה שאחרת היתה לוקחת שעות על גבי שעות.
-
אטימולוגיה ודיאכרוניה זה כיף גדול! 🙂
המונח שמתאר את מה שאתה מתייחס כאן נקרא „דובלטה” (https://en.wikipedia.org/wiki/Doublet_(linguistics)). יש המון כאלה, וזה די הגיוני כשחושבות על הפיזור של דוברות שפות שונות שיש להן מקור משותף ועל הקשרים שממשיכים להתקיים.
תגים: #בלשנות #בלשנות_דיאכרונית #אטימולוגיה #הודו_אירופית #פרוטו_הודו_אירופית #גלגולי_לשון #אנגלית #לטינית #פרוטו_איטלית #איטלית #אנגלית_עתיקה #פרוטו_גרמאנית #גרמאנית #יוונית
»
-
עקרונית מחוץ להקשר הזה כן בתרגום מילולי, אבל בפועל זה „לשון נקבה”, „לשון זכר”, ו„לשון רבים”. זאת בחירה מעניינת לשלשה, רק מה? they באנגלית באמת מנטרל¹ מגדר (ומספר בשימוש שלו ככינוי סינגולרי), ו„רבים/הם” לא, כי יש „רבות/הן”. לכן אני חושבת שזה תרגום של הרעיון מ#אנגלית בלי לראות אם הוא מתאים.
מצד שני, אולי #הצעירות_של_היום משתמשות באמת בצורת רבים בעברית? 🤷
¹ במובן הבלשני, כלומר לא מבחין בהבחנה שנמצאת במקום אחר במערכת. neutralise בלע״ז.
-
CW: צילומסך מפייסבוק; #בלשנות #דיאלקטולוגיה #מגדר #עברית
-
הרגע שמעתי את צורת הרבים של PDF נהגית ב#אנגלית עם /v/ (על משקל shelf:shelves).
(בפודקאסט, דקה 29:12 ב: https://lingthusiasm.com/post/713900466012028928/bonus-74-neopronouns-gender-neutral-vocab-and)
-
טוב. כמו שיער כתבה, הסבר על מוטציות מגיע בעוד… 3… 2… 1…
ב #וולשית, כמו בשפות הקלטיות האחרות, יש מערכת של הבדלים בין עיצורים בראש מילה (או מורפימה בהלחמים) שנקראים „מוטציות”. נכון שבאנגלית יש sing:sang:sung ובעברית יש מערכת מורכבת של תבניות שכוללות הבדלים בתנועות („הוא אכל”:„הוא אוכל” aˈχal:oˈχel)? אז בוולשית יש גם כזה (נגיד cyllell „סכין” מול cyllyll „סכינים”), אבל גם כזה עיצורי (ר׳ תמונה לטבלה). »
(תגים: #בלשנות #פידבלשנות #מוטציות #שפות_קלטיות)
