#שפות — Public Fediverse posts
Live and recent posts from across the Fediverse tagged #שפות, aggregated by home.social.
-
המיקרואגרסיה הנסתרת השקטה שלי: 🤬🤏
בתשובה לטיוט בעברית שהכותבת לא סימנה כעברי במאפיינים של הטיוט במסטודון (אלא השאירה כדיפולט של שפת הממשק, ב־99% מהמקרים אנגלית) אני משנה את הסימון של התשובה לעברית ומשאירה בבטן מלל רטנוני על דיוק ותיוג ונגישות וחפישוּת וארכיונאות ומטא־נתונים…(למען הסר ספק, זה לא תת־טיוט לשום דבר ספציפי; זה משהו שאני עושה בערך מאז שהצטרפתי לפדיוורס. הכל ברוח טובה ואני אוהבת את הא·נשים כאן הרבה יותר משאני אוהבת מטא־דאטה 🙂)
-
אחד הדברים המשעשעים בשפות הגרמאניות הסקנדינביות זה ההבדל בין rar בדנית ובשוודית מול rar בנורווגית:
https://en.wiktionary.org/wiki/rar#Danish
https://en.wiktionary.org/wiki/rar#Swedish
https://en.wiktionary.org/wiki/rar#Norwegian -
0. יאסאס!
1. לומדת יוונית עם אנקי¹.
2. נתקלת בכרטיס שאומר „Με δουλεύεις;”. בתרגום לעברית זה… „את·ה עובד·ת עלי?” (ממש מילולית זה „אותי” כי זה באקוזטיב, אבל העקרון אותו עקרון). https://en.wiktionary.org/wiki/%CE%B4%CE%BF%CF%85%CE%BB%CE%B5%CF%8D%CF%89#Greek
3. שואלת את עצמי מה הקשר בין הביטוי העברי והיווני, כי מקרי זה בטוח לא.
4. מעלה את התמיהה כאן.¹ אם יש עניין אחלוק את המגה־חפיסה (ענקי); אם אין דחיפות, אז בהמשך כי עם הלימוד אני משפרת את החפיסה לאט לאט: מאחדת רשומות שצריך לאחד, מוסיפה הסברים וכד׳.
-
1. לומדת עם אנקי יוונית לקראת טיול ליוון שאנחנו מתכננות לחופשה בפסח (נכון שהיה הגיוני לטייל בפסח במצרים, ובחנוכה ביוון, אבל זה מה יש…).
2. נתקלת במילה τηγανητό (טיגניטו; tiganitó; /ti.ɣa.niˈto/) „מטוגן”.
3. אומרת לעצמי „לָא! אין סיכוי שזה מקרי”.
4. בודקת ואכן לא מקרי.
https://en.wiktionary.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%92%D7%9F
https://en.wiktionary.org/wiki/%CF%84%CE%B7%CE%B3%CE%B1%CE%BD%CE%B7%CF%84%CF%8C%CF%82#Gree
https://en.wiktionary.org/wiki/%CF%84%CE%AC%CE%B3%CE%B7%CE%BD%CE%BF%CE%BD#Ancient_Greek
5א. רואה שיתכן (אני לא מספיק בקיאה בשפות האלה כדי לשפוט) שגם הטג׳ין המע׳רבי מגיע משם.
https://en.wikipedia.org/wiki/Tagine#Etymology
5ב. » -
מעניין!
בוולשית זה „קציר” (Medi), ואוקטובר הוא „סתיו” (Hydref).
https://geiriadur.ac.uk/gpc/gpc.html?Medi
https://geiriadur.ac.uk/gpc/gpc.html?Hydrefאבל הכי מגניב זה „שבוע” 🎱
https://en.wikipedia.org/wiki/Celtic_calendar#Native_calendar_terms_in_Celtic_languages -
ופרט טריוויה „הידעת?” מעברי בתור חננת־על של השפות של טולקין (אני עדיין, אבל שנים לא נגעתי בזה): פירוש השם „לגולס” בסינדרין (או, אם נקפיד על הדיוק, ננדורין) הוא… „עלה ירוק” 🧝♂️
-
(לטינית וצרפתית) כאן בעברית יש לנו שתי שפות רמות־מעלה עתיקות: גם הארמית של התלמוד הבבלי כאמור, אבל גם עברית מקראית. זה יוצר מצב אחר, כמובן.
זהו, זאת התמצית של החרטוט שלי להיום. ואידך זיל גמור 🙃
#בלשנות #שפות #ארמית #עברית #אנגלית #לטינית #צרפתית #עברית_מקראית #תלמוד #גמרא #התלמוד_הבבלי #סוציובלשנות #לשון_משכילית #תחדיש #תחדישים #מתמטיקה #לוגיקה
-
יוונית (חדשה כעתיקה) זה נפלא! פעם למדתי קורס שנתי של יוונית חדשה עם נמרוד ברי ז״ל וכל כך נהנתי. שפה כיפית ממש.
בינתיים בעזרת מילון פענחתי את הכותרת. מסתבר ש„מלחמה” זה „פולמוס” ו־συνείδηση (syneídisi) „מצפון” בנוי בדיוק כמו conscience/cōnscientia, והסיבה היא שהמילה הלטינית היא תרגום שאילה של היוונית… 🙃
-
השווה גם בין fird „צבא (שלנו)” לבין here „צבא (של הרעים)” באנגלית עתיקה.
https://bosworthtoller.com/44997
https://bosworthtoller.com/18861ובהקשר של יידיש: https://benyehuda.org/read/47959
-
זאת היתה חוויה מאוד מוזרה להקשיב לקורנית (וברטונית) ולנסות להבין. את הוולשית הבנתי כמובן בלי בעיות, אבל זה ממש מוזר לנסות להבין בעזרתה את השתיים האחרות.
https://www.youtube.com/watch?v=qkUxQlyxF9g
#קורנית #ברטונית #וולשית #שפות_בריתוניות #שפות_קלטיות #שפות #הבנה_הדדית
-
דגתי מתוך הג׳יבריש דברים מעניינים שזמינים כקבצים לא בלולים:
📖 לקריאת הגליון: https://bbl.digitalwords.net/issues/Babel-1-digital-1.1.pdf
📱 אם אתן קוראות ממסך קטן, הקובץ הזה מתאים יותר: https://bbl.digitalwords.net/issues/Babel-1-raw-1.1.pdf🙊 הקלטה של כל הטקסטים מהגליון הראשון (גללו למטה עד הטבלה ובחרו בקבצי הקול): https://bbl.digitalwords.net/?page_id=29
📻 הקלטה של תוכנית רדיו שהשתתפתי בה: https://bbl.digitalwords.net/audio/besimankria.ogg
#בבל #כתב_עת #שפות #קריאה #האזנה #רדיו #שמע #בבלית #צחה #טורקית #אספרנטו
-
לגמרי. ואם בכל זאת ממש ממש ממש רוצות לסווג גיאוגרפית, אפשר ללכת בדרך של כלי בחירת השפה של ויקיפדיה ולקטלג לפי איזורים בסדר גודל של יבשות, כאשר שפה יכולה להשתייך ליותר מאחד (יידיש, לדוגמה, מופיעה גם באַמעריקע, גם באייראָפּע וגם במיטל מזרח) ויש קטיגוריה worldwide. גלאָבאַל. סקוזי.
התיוג המתבקש: @aharoni
-
הייתי בת היום שנים כש־it dawned on me ש„עתיר” זה בעצם „עשיר” רק דרך ארמית 🤯
-
אה, misהבנתי למה התהיה התייחסה 🙂
בעניין של קופולות, פרטיציפים ופעלים: מהמעט שאני זוכרת מהמעט צ׳כית שלמדתי, אאל״ט זמן עבר בנוי מפרטיציפ עבר עם קופולה בגופים 1+2 ובלי ב־3 (גם יחיד גם רבים).
ובהקשר של צ׳כית: לקראת ההגירה (או שאתן כבר שם?), יכול להיות שיעניין אותך מגה־חפיסה לאנקי שאיחדתי מכמה מקורות (חלקם כבר לא אונליין), מלאת משפטים ואוצר מילים עם שמע?
-
לא קשור במישרין, אבל אני מוצאת את זה ראוי להוסיף בנקודה זו שבפרוטו הודו־אירופית היה הבדל בין טרומפלדור (*perd-) ויוסוף (*pesd-) 🤭
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Indo-European/perd-
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Indo-European/pesd-אחרי שלחצתי על כפתור הפרסום פתאום הבנתי שהעניין עם ה־r וה־s נמצא בשתי השפות! 🤯 #איקוניות
-
לקנות + בקר = מקנה 🐮🎮 #סליחה
זה לא רק בעברית. את אותו הפרנציפ אפשר לראות גם בלטינית ובשפות גרמאניות:
https://en.wiktionary.org/wiki/pecunia#Latin
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Germanic/fehu#Proto-Germanic#בלשנות #שפות #לטינית #שפות_גרמאניות #שפות_הודו_אירופיות #עברית_מקראית
-
סתם עניין קטן: התפתחות סמנטית מעניינת „לדעת” ← „קסם”/„נס”/„דיבור” ← „מכונה”.
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Indo-European/%C7%B5neh%E2%82%83-
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Germanic/kunj%C4%85#Etymology_2
https://en.wiktionary.org/wiki/Reconstruction:Proto-Finnic/kon%C3%ABh
https://en.wiktionary.org/wiki/kone#Finnishבנוגע לצעד הראשון, השו׳ „ידעוני” בעברית מקראית:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99 -
הידעת? аав¹ במונגולית זה „אב(א)” ו־ах² זה „אח (מבוגר יותר)”. הראשון צפוי, כי מילים לאמא ואבא דומות בהמון שפות (https://en.wikipedia.org/wiki/False_cognate#%22Mama_and_papa%22_type); השני הוא צירוף מקרים לא צפוי.
¹ בתעתיק: aav; ב־IPA: /ˈaːw̜/; בקירוב עברי: אוו~אב. https://en.wiktionary.org/wiki/%D0%B0%D0%B0%D0%B2#Mongolian
² בתעתיק: ax; ב־IPA: [äχ]; בקירוב עברי: אח/אך. https://en.wiktionary.org/wiki/%D0%B0%D1%85#Mongolian -
אחד הדברים ה„משעשעים” בימין בכל מקום בעולם זה הפער בין כמה בכל מדינה מואדרת הגאווה הלאומית והייחוד הלאומי שמבדיל רק רק אותנו מכל העמים לבין כמה דומות הפרקטיקות בכל מקום 🤦♀️
#מגדר_ולשון #לשון_ומגדר #לשון #שפות #גרמנית #גרמניה #מגדר #ימין #על_מלא
-
רוצות ללמוד ערבית פלסטינית מדוברת (ר״ל ערבית שאמית דרומית; اللهجة الشامية الجنوبية) עם אנקי? יופי, כי יש אחלה מגה־חפיסה¹ שהרכבתי מחפיסות אחרות. תוכלו להוריד אותה מכאן:
https://media.digitalwords.net/anki/mega/ajp.apkg⚠ היא מורכבת בין השאר גם מהחפיסה הזאת (https://hed.im/@ruxotves/111558196114930146), שבתשלום. לענ״ד ראוי שאם אתן משתמשות במגה־חפיסה תקנו את זו אם אתן יכולות.
¹ כמו זו לפינית (https://hed.im/@ruxotves/111874384627287708) אבל פחות גדולה כי יש פחות חומרים זמינים.
#ערבית #ערבית_מדוברת #ערבית_פלסטינית #ערבית_פלסטינית_מדוברת #שפות #לימוד_שפות #אנקי
-
את הביטוי "tenpo pi pan lipu" אפשר אם כן לתרגם לעברית בשתי דרכים: הדרך ההגיונית היא "זמן הלחם השטוח" - ימות המצה.
הדרך המשעשעת היא "הזמן שבו הלחם הוא קרטון".פסח שמח! o tenpo pona pi pan lipu!
2/2
-
למי שמעוניינות לחלוק בתענוג, הנה דק מעולה שמבוסס על primer מינימליסטי:
https://ankiweb.net/shared/info/1751154818
https://buddhistuniversity.net/content/booklets/pali-primer_desilva -
ואם כבר ענייני אטימולוגיה, ס׳תכלו על המסלול הנחמד של پیژامه בפרסית מודרנית:
https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%BE%DB%8C%DA%98%D8%A7%D9%85%D9%87#Persian -
דיברתי עם מישהו דובר צרפתית. הוא שאל אותי אם אני יודעת צרפתית, והשבתי שהשפה הכי קרובה שאני יודעת זה אספרנטו. אז נאלצנו לדבר באנגלית. בסוף הוא שאל אותי איך אומרות תודה באספרנטו. השבתי „dankon”. הוא אמר שבצרפתית זה נשמע כמו… משהו אחר (עם מבט שאומר שה„משהו האחר” הזה זה איזה טאבו; המבט לא הסגיר איזה סוג של טאבו). מי כאן כן יודעות צרפתית ותדענה לומר לי למה כנראה הוא התכוון? לא קריטי, אבל מסקרן…
-
לכי הביתה, וולשית. את שתויה 🥴
https://geiriadur.ac.uk/gpc/gpc.html?llawdriniaeth(עם טיפה מאמץ אפשר להבין את ההגיון שמהלחם של llaw „יד” עם triniaeth „טיפול” אפשר להוציא את שני הפירושים, ועדיין זה משעשע. בהקשר, llawfeddyg „מנתח” זה הלחם של llaw עם meddyg „רופא”)
-
הקשבתי כעת לפרק מעולה על ג׳מיני בפודקאסט בשוודית, למרות שמעולם לא למדתי לעומק שוודית… כן אני דוברת נורווגית ברמה מספקת (כמסתבר) כדי להבין את מה שנאמר לא רע.
=> gemini://warmedal.se/~bjorn/posts/2024-01-17-i-talked-about-gemini-in-swedish-podcast.gmi פוסטון אצל ew0k
=> gemini://raek.se/gemlog/2024-01-16-ew0k-talked-about-gemini-in-a-swedish-podcast.gmi סקירונת אצל raek
=> https://kodsnack.se/565/ הפרק עצמו, שזמין רק בווב לא עלינו#גמיני #הרשת_הקטה #קטרשת #הקטרשת #שוודית #נורווגית #פודקאסט #שפות
-
@yaarur @tamardudai @nlb @[email protected] @Dubikan @[email protected] @yoavzack
וגם הסיפא של „מלרע” מוכרת לדוברות עברית רבות דרך „הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם”. „אַרְעָא” (בצורה הנפרדת¹: „אַרַע”) זה „ארץ”, שתיהן מ־*ʔarṣ́- פרוטו שמי. אפשר לראות את התגלגלות של *ṣ́ לעי״ן בארמית ולצד״י בעברית במילים נוספות, כמו „עָנָא” ו„צאן” (מ־*ṣ́aʔn-) או „חֲמִיע” ו„חמץ/חמוץ” (מ־*ḥamīṣ́-).
¹ אני לא יודעת מה המונח העברי ל־absolute בדקדוק של ארמית. „נפרד”? „מוחלט”?
-
בעקבות [הטיוט הזה](https://wikis.world/@aharoni/111897418255881848) בשבח יופיה של השפה האירית, יש לי וידוי לגבי תחביב שלי לפעמים: לקחת שפה אקראית שיש הקלטה של (לפחות חלק מ)התנ״ך בה ב־bible.com, להקשיב ביחד עם הטקסט, להנות מהצלילים ולנסות לפענח מה שאני יכולה תוך כדי (הטקסט הרי מוכר, ויש מילים חוזרות, אז אפשר להבין לא מעט אחרי חימום של שרירי הבלשנות). נכון לזמן כתיבת שורות אלה יש 1723 (🤯) תרגומים עם הקלטת שמע. 1723!
https://www.bible.com/audio-bible-app-versions
»
#שפות #בלשנות #תנך #תרגום #שמע #לימוד_שפות #הקלטה #אודיו #מאגר_מידע